התפרצויות זעם

התפרצויות זעם- מה עושים עם זה?

"אני דורש מהאנשים סביבי התנהגות יעילה ומהירה בדיוק כפי שאני דורש מעצמי", סיפר עמית. בקשתי ממנו שיספר לי קצת על ה"פיוז הקצר" שיש לו לטענתו.
עמית, גבר בן 42, גרוש + 3, בעל זיכיון בחברה שיש לה שלוש חנויות דגל בארץ, אדם מצליח לכל הדעות, הגיע אליי עם השאלה- למה? למה מערכות יחסים בחייו קורסות. הוא סיפר כי בכל אינטראקציה שיש לו עם אנשים: בחברה בה הוא עובד, במעגל המשפחתי, בכביש, הוא מגיע מהר מאוד למצב אותו הוא מגדיר אלים מילולית, קרי חוסר סבלנות ותשובות גסות שאינן מאפשרות תקשורת. "לא פלא שאשתי עזבה אותי", הוא ציין בשקט והוסיף כי לאחר כל התקף זעם כזה דרושות לו 4-3 שעות כדי להירגע על מנת שיחזור לתפקד.

בתהליך האימון עבדנו על נושא שאתגר אותו במיוחד:

הבעת רגשות. "אני לא מדבר על רגשות- אני לא אישה או ילדה", הוא שלף כבר בתחילת השיחה את ה"אני מאמין" שלו בנושא.
אכן, כבר מגיל צעיר מועבר לנו המסר כי בכי או הפגנת מצוקה הם הפגנת חולשה. אותם בנים גדלו והפכו לגברים שמלווה אותם חוסר הלימה או קורלציה בין האינטליגנציה הרציונלית (ההגיונית) לבין האינטליגנציה האמוציונלית (הרגשית), כלומר מוח שמאל ומוח ימין. כמובן שגם נשים גדלות עם עכבות רבות המונעות מהן להביע רגשות הנתפסות כחולשה.
עבדנו יחד על הרחבת קשת תיאורי הרגש. כאשר אנחנו מזהים רגש שמתעורר, אנחנו יכולים לזהות מאיזה צורך הוא נובע. כדי להגיע למצב בו אנו מאושרים, יש לעורר איזון נכון בין שני חלקי המוח: הרציונלי והאמוציונאלי. כדי ליצור את האיזון הזה, יש לפתח את המודעות השכלית (לאתר צרכים וערכים), ולפתח את המודעות הרגשית (להיות ערים לשינויים הרגשיים שאנו חווים ולשיים אותם לעצמנו ולסביבה).
לאחר 10 מפגשים הצליח עמית להבחין במנעד הרגשות שלו, ולראות את הקשר שנוצר ביניהם לבין הצרכים שלו. הוא רכש כלים לתקשורת מקרבת, והחל לנטוש את סוג התקשורת אליו הורגל (המשדר מסרים של דרישה ותלונה).
היום עמית יוצר מערכות יחסים בהן הוא מבטא את צרכיו בערוץ תקשורת חדש עם הסביבה המאפשר שיתופי פעולה ואינטימיות רגשית הרבה יותר מבעבר.

ליצירת קשר השאירו פרטים

קידום אתר בגוגל קידום אתר בגוגל