אישה פלדה – אישה חרסינה
ביסודם של כל הדברים הגדולים נמצאת אישה ” – אלפונס דה-למרטין”
היום נעסוק במערכות יחסים. בגברים, בנשים, בסודות ושקרים ומדוע לעיתים דווקא החוזק הוא נקודת החולשה הגדולה ביותר.
טליה, בת 45 אבל נראית צעירה בעשור לפחות, נשואה לאבי, איש עסקים מצליח ומתגוררת בכפר שמריהו. היא אמא לשלושה ילדים מחוננים וחיה חיי מותרות ונוחות. על פניו, היא חיה חיים מושלמים ויש לה הכל. היא אם לדוגמה, בת למופת וכלה נפלאה. אבל מתחת לפני השטח, טליה מסתירה כבר 10 שנים סוד ומנהלת רומן עם יואב, גבר נשוי אשר מצליח להעניק לה תחושות שעם אבי כבר נשכחו מזמן.
טליה סיפרה לי שעם יואב, היא מצליחה לשחרר. להירגע מהצורך להיות מושלמת, חזקה, בשליטה. איתו היא מרשה לעצמה להיות רכה ונשית. “בובת חרסינה” כהגדרתה. אותה בובה שהיא לא יכולה להיות בבית כי בבית היא “אשת הברזל”.
הבנתי שטליה בנתה לעצמה עם יואב בועה מנותקת מהמציאות שאין בה ולו דבר מהחיים היומיומיים שלה: לא ילדים,לא הורים מבוגרים, לא מחויבות ולא כל אחריות.
למעשה, טליה בלבלה בין המושגים. “שלמות” פירשה כ”כוחניות, הישגיות ותחרותיות”. הצורך לתפקד ביעילות ובביטחון, כ”אשת ברזל”, כהגדרתה, לא הותיר לה מקום בבית להיות אמיתית ורכה. המטלות, גידול הילדים ועומס המשימות הביאו אותה לפתח שריון נוקשה, והרכות והעדינות נותרו מוגנים וחבויים, כשמה שנראה כלפי חוץ הוא כוח וחוסן. הבחירה במאהב היוותה עבורה סוג של בריחה, שאפשרה לה מפלט מכל אלה.
אבל טליה לא הייתה מאושרת. מצפונה ייסר אותה והיא הרגישה שהיא חיה בזיוף מול העולם.
עבדתי עם טליה על הבאת הצדדים הרכים יותר שלה הביתה, אל מערכת היחסים עם בעלה. למרות הקושי בשינוי דפוסים והעימות המתמיד עם העולם האמיתי שדורש ממנה חזות קשוחה.
נתתי לטליה כללים שיסייעו לה בתקשורת עם אבי וסייעתי לה לוותר על ה”מושלמות” לטובת החיים הפשוטים והאמיתיים – שמחזירים לה אהבה כנה, כזו שבעצם מעצימה אותה ואת סביבתה, התהליך כלל חשיפה לכלים חדשים, הטמעה, הפנמה ותרגול.
זו העוצמה הנשית האמיתית. כמו שאמרה טליה: “היום בעלי הוא המאהב האמיתי שלי…”
הקטע לקוח מתוך ספרי השני: “אספקלריה” – בהוצאת אופיר ביכורים.
