בעולם המערבי שבו אנו חיים, בחברה הקפיטליסטית המודרנית, אנו עדים לשטיפת המוח שאנו עוברים וחווים 24/7, אנו שומעים בכל מדיה אפשרית, הן הכתובה, הן המדוברת והן הדיגיטלית מה עדיין אנחנו חסרים, ומה אנחנו צריכים לרכוש או חייבים שיהיה לנו על מנת שנרגיש טוב יותר, ובעקיפין מה שנאמר הן בפרסום ישיר והן בפרסום עקיף, כמה אנחנו לא מספיק, צעירים, יפים, עשירים, טובים , רזים …ועוד ועוד.
אין פלא שכולנו סובלים מדימוי עצמי נמוך ומרגישים תסכול על כך שאין לנו בית כמו בפרסומת, מכונית כזו, אין לנו שיער שופע ומבריק, ומבנה גוף רזה וחטוב , ואנחנו לא מספיק צעירים ויפים כמו הדוגמניות בפרסומת, גם אם נדמה לנו שאין אנו “מתייחסים” לפרסום, הפרסום עושה את עבודתו נאמנה ברמת התת מודע שלנו.
בכל סוג של אימון שאני מאמנת, אם זה אימון אישי לאהבה, לבחירות משמעותיות בחיים, או לניהול זמן אפקטיבי, ובין אם האימון הוא אימון עסקי, אני רואה ונוכחת שאכן אנחנו, כולנו ללא יוצאי דופן – סובלים מדימוי עצמי נמוך ומחוסר בטחון עצמי.
על כולנו להתחיל לתרגל, להפנים, ולהטמיע את האהבה העצמית, עלינו להתנהג לעצמנו לפחות כמו שאנחנו מתנהגים אל האדם האהוב ביותר לנו, אם לאהוב פרושו לפרגן עלינו לפרגן יותר לעצמנו, אם לאהוב פרושו לכבד עלנו לכבד את עצמנו יותר, ואם לאהוב פרושו לקנות מתנה עלינו לרכוש לעצמנו מתנות קטנות מידי פעם, אם לאהוב זה לסלוח, עלינו לסלוח לעצמנו, אם לאהוב זה להפסיק לבקר עלינו להפסיק לשפוט ולבקר אל עצמנו, אם לאהוב זה להודות עליי להודות לעצמי, אם לאהוב זה לחייך אז עלינו לחייך אל עצמנו במראה כפי שאנחנו מחייכים אל האדם האהוב ביותר לנו.
לאהוב את עצמנו זה גם כמובן לאהוב את גופינו, להתייחס אל הגוף כאל הדבר החשוב ביותר שיש לנו, זה אומר לקחת אחריות על המזון שאנחנו מזינים אותו, להכניס פעילות גופנית מתאימה ללוח הזמנים הצפוף שלנו, לעסות אותו ולפנק אותו, על מנת שיוכל לשרת אותנו נאמנה בשנים מאוחרות יותר.
אל לנו לבלבל בין שני מושגים הפוכים זה לזה, אין ” אהבה-עצמית” דומה או קרובה לאגואיזם או אגוצנטריות, האדם שאוהב את עצמו הוא אדם שמלא באהבה, ברוך, בתמיכה ,שקט נפשי ושמחה , רק אדם כזה יכול ומסוגל להעניק לסביבתו. אדם שהינו אגואיסט או אגוצנטרי הדבר יבוא לידי ביטוי בעצבנות ובחוסר שקט בראש ובראשונה כלפי עצמו, אדם כזה הנו ריק מאהבה ואינו יכול לתת דבר לסביבתו.
על מנת להתפתח ולהתקדם עלינו דבר ראשון לתת את הדעת על אהבתנו לעצמנו, ורק משם נוכל להמשיך ולהתפתח הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית בכל נתיב שנבחר.
