גזלייטינג – נרקיסיזם ומה שבינייהם

לכל ההורים יש חסרונות וגם יתרונות, אין לי כל צל של ספק שגם אני עשיתי טעויות איומות עם ילדי
שלי, אשר גרמו להם לסבל.
לא קיים הורה שמסוגל לעמוד לרשות ילדיו מבחינה מנטלית וריגשית 24/7, טבעי לגמרי שהורה צועק
מידי פעם, ואולי זה אפילו חלק מהאנושיות שלנו כולנו.
לאורך שנותי המרובות אני נתקלת שוב ושוב בתופעה של התעללות הורית שאינה תואמת, הורים
מתעללים – הינה תופעה שאין מרבים לדבר עלייה, בניגוד להתעללות גופנית, מילולית ומינית.
קל לנו לזהות סימנים של התעללות גופנית, מינית ואפילו אלימות מילולית אם היא נעשית בצעקות,
בקללות, באיומים, השפלות זריקת חפצים.
אך קשה לנו לזהות התעללות פסיכולוגית, רגשית, נפשית, זו התעללות שנשענת על מסרים סמויים,
כלומר על הבעות פנים, גלגולי עיניים, הרמת גבות, איכות קול מתנשאת, אינטונציה לא מותאמת ועוד
להתעללות הרגשית הזו השלכות מרחיקות נפש על התפתחות נפשית תקינה, משפיעה על הביטחון
העצמי, על בוחן מציאות ויוצרת עמעום ובלבול רב.
בילדות ההורים הם כל עולמינו, בלעדיהם אין מי שיאהב אותנו , אין מי שיגן עלינו, יספק את צרכינו,
ידאג להאכיל, להשכיב ולגונן. ומכאן הכוח העצום שיש להם על נפש הילד הפעוט.
מכונה גם הורות מרעילה, כפי שאליס מילר מכנה אותה, זוהי הורות מנוכרת רגשית, פוגענית,
מרוחקת ומצלקת נפשית.
לצערי הרב, אני פוגשת אינסוף אנשים שנושאים בתוכם צלקות כאלו מאז שחר ילדותם, הבעיה
העיקרית שאני נתקלת בה, הינה חוסר בקיעות מן הצד המטפל היות והסימפטומים הם רבים: חרדה,
דיכאון, תגובות פוסט טראומטיות, תופעות אוטואימוניות.
מטפלים רבים – אינם ערים לקשר שבין כל הסימפטומים לבין הבעיה המקורית והכל כך ראשונית.
הטיפול באנשים שעברו סוג של התעללות מצד הוריהם זקוקים לטיפול מותאם במיוחד.