לא רבים מעריכים את כוחה של הסליחה בחיינו. סיפורה של ורד ממחיש עד כמה הסליחה היא משאב למימוש אישי.
ורד הגיעה מבית בוכרי מסורתי וויתרה על קשר עם גבר שאהבה בגלל התנגדות משפחתה. הבחירה בכיבוד ההורים על פני האהבה, הביאה לכעס שהלך וחלחל לתוך חייה והיא התרחקה ממשפחתה. היא פיתחה קריירה כמעצבת תכשיטים בחברה המשפחתית אך שאפה להתקדם ולפתוח עסק עצמאי. באמצע שנות השלושים שלה, היא הייתה רווקה והרגישה החמצה ואובדן.
במשך השנים הבינה ורד כי היא זקוקה לעזרה ופנתה לטיפול פסיכולוגי ארוך. הטיפול פתח את הפצע שמעולם לא נרפא וסייע לורד, אך היא רצתה להתקדם ונותרה תקועה.
הסבתי את תשומת לבה של ורד להבדל בין פסיכולוג למאמן אישי. טיפול פסיכולוגי חוזר אחורה בזמן כדי לזהות חסימות ולנסות להבין, בעוד שאימון אישי מביט אחורה רק כדי לזהות דפוסי התנהגות מעכבים, במטרה לתרגל דרכים חלופיות שיקדמו אותנו.
הסברתי לוורד כי להוריה כנראה לא היו כלים או מודעות לנהוג אחרת. הבחירה להיות קורבן, אפשרה לה לתרץ את כל מה שלא הסתדר בחייה. היא יכולה לבחור אחרת. אני מאמינה כי אף פעם לא מאוחר לתקן וביקשתי שתנסה לקבל את האחריות למצב ולסלוח להוריה.
תרגלתי עם ורד טכניקות שיאפשרו לה לכבד את הוריה, אבל להשאיר בידיה את השליטה על חייה ועל גורלה. לאחר זמן רב, ביקרה ורד את משפחתה והצליחה להשאיר מאחוריה את המשקעים. במהרה היא ראתה שינוי גם בחייה האישיים, פתחה בהצלחה רבה את העסק שחלמה עליו ונמצאת בתחילתה של אהבה חדשה ומבטיחה.
טינה מצטברת בפנים ומשמשת כמגנט פנימי לאלמנטים שליליים בחיים. לעיתים נראה שהאדם שכח ועבר הלאה, אבל שאריות הכעס הישן טמונות עמוק בתת-המודע. אנשים אלה נתקלים בהתנגדות במקומות שאין בהם התנגדות בפועל, מפני שההתנגדות מגיעה מתוכם. הסליחה מתחילה ונגמרת בעצמך, היא בסיס לבריאות רוחנית, שמשפיעה על כל תחומי החיים.
למי אתם צריכים לסלוח? הכוח בידכם.
הקטע לקוח מתוך ספרה השני של המחברת “אספקלריה” – שיוצא החודש לאור בהוצאת אופיר בכורים.
