נתינה היא הקבלה האמיתית
בערוב ימיו של סבי, ביקרתי אותו באופן קבוע בבית אבות בו התגורר.
בביקורים אלה, בעיקר הקשבתי לו. שמעתי ממנו על שגרת חייו, שמעתי סיפורים על ימים עברו, על ההסטוריה המשפחתית, על תרומתו על בניית הארץ ועל תקוותיו.
באחת הפעמים שאלתי אותו: “סבא, מהו הדבר היקר ביותר שיש לך עתה?” סבי, שתמיד נהג לחשוב לפני שענה לשאלה, הפעם “ירה” את התשובה מיד: “הביקורים שלך אצלי.”
תשובתו של סבי הדהדה בתוכי המון מחשבות, שהולידו תובנות והבנות שונות, הנה כמה מהן לפניכם:
המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק לאנשים באשר הם ובמיוחד לאנשים גלמודים, זו הנוכחות שלנו. לאנשים אלו, בערוב ימיהם ביקור, תשומת לב, הקשבה ונוכחות – זוהי מתנה ענקית.
ולהיות נוכח בחייו של אדם כזה, אין הכוונה לתת לו עצות. להיות נוכח, פירושו: לבקר את אותו אדם, להקשיב לא עם האוזניים והלב, ולאפשר לו לשתף רגשות. אנחנו לא נמצאים שם כדי ללמד ולהפגין ידע, אנחנו נמצאים שם על מנת להעביר מסר מלב אל לב.
קשר עם אדם כזה פרושו “להיות” ולא “לעשות”. אם נהיה מסוגלים להעניק זאת לאחרים, נזכה בכישרון ששווה יותר מכל דבר עם ערך חומרי, ונהנה ממתנת הבריאה הגדולה ביותר – תחושת משמעות לחיים.
משמעות, הינו הדבר שאנו זקוקים לו על מנת שנוכל לא רק לשרוד בחיים, אלא גם לפרוח. נתינה מסוג זה, ממלאת אותנו בהרגשה טובה שלא תסולא בפז, שהרי השפענו על חייו של מישהו, עשינו טוב, העלינו חיוך והיינו בשביל אחר – אין תחושה נפלאה מזו.
כך, למעשה, הנתינה שלנו היא גם קבלה. מעגל הקסם הזה, טומן בתוכו מתנות נפלאות לשני הצדדים, כמו תחושת רווחה כללית, סיפוק ואושר. מתנה נפלאה נוספת שהמעגל הזה מייצר, הוא אישור, שהוא למעשה צורך בסיסי בחיי כולנו, שהרי בזה שמקשיבים לאדם ללא שפיטה ועצות, אנחנו מאשרים לו שהוא בסדר כפי שהוא. מהצד השני, גם אנחנו נזכה לאישור, שהרי אנחנו אנשים שתורמים ומועילים לאחרים.
כך מעגל הנתינה- קבלה מכיל פוטנציאל קסום ונדיב, להפוך אותנו לאנשים “מאושרים” עם כל המשמעויות שבדבר, ולי כל מה שנותר לומר: אמצו אדם קשיש, הרחיבו לו את הלב ובדרך גם לעצמכם – שיהיה בהצלחה!
